קבוצת העתקות בע"מ נ' אמפא מליבו שותפות מוגבלת ואח'

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבעות למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", וכן בקשה להעברת מקום הדיון בתובענה לבית המשפט בתל אביב, לאור מקום מושבן של הנתבעות.

בכל הנוגע לשאלת התאמת התובענה לפסים של סדר דין מקוצר, מציינות הנתבעות, כי אין הסכם חתום בין הצדדים, אלא התובענה נסמכת על מסמכים אשר נערכו כולם על ידי התובעת, ולפיכך לגישתן, אין התובענה מתאימה להידון כתובענה לסכום קצוב. לגישתה של התובעת, אין צורך במסמך ספציפי, וניתן ללמוד כמכלול על מערכת היחסים עליה קיימות ראיות בכתב, לרבות הזמנות רבות חתומות ומאושרות בידי שלוחים מטעם הנתבעות.

אציין, כי באופן עקרוני, אין חובה מבחינת דרישת הכתב, כי יהא מדובר בחוזה בין הצדדים דווקא, וניתן לעתים להסיק את החבות במערכת החוזית, מאותן ראיות בכתב אשר אינן שנויות במחלוקת (לפחות אינן שנויות במחלוקת לגבי האותנטיות של אותם מסמכים.

אומר על כך א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מה' 10 עמ' 396-397:

"כשנדרש קיומה של "ראיה בכתב", הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע העשוי על ידיו או בחתימתו... אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב ו"ראשית ראיה" – מספקת. ניתן לתבוע בסדר דין מקוצר את השבתו של סכום כסף ששולם על פי חוזה בכתב בטענה שהוא הופר, אף-על-פי שההפרה אינה מוכחת בכתב... הכתב הנדרש אינו חייב להיות ראיה מלאה על עילת התביעה, על כל פרטיה ודקדוקיה ודי במה שקרוי "ראשית ראיה"". ראה לענין זה אף ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול נ' החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ, פ"ד מה (5) 729.

המערכת והמסכת החוזית עד להפסקת ההתקשרות מפורטות בהרחבה בסעיפים 9-18 לכתב התביעה, וכאשר המערכת החוזית הנטענת נתמכת במסמכים הנדרשים בהקשר זה, לרבות הזמנות כתובות וחתומות בידי שלוחי הנתבעות (במרבית המקרים – ממנהלי פרויקט מטעם הנתבעות), הרי שדרישת הכתב נענית במקרה זה.

לפיכך, הבקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" נדחית.

בכל הנוגע לשאלת הסמכות המקומית לדון בתובענה, אין חולק כי הנתבעות מקום מושבן הינו באזור רמת גן. התובעת מפנה בהקשר זה אל היות "מקום מושבו של הנושה" לפי חוק החוזים (חלק כללי) כמקום המיועד לקיום ההתחייבות, אולם לגישתי עמדתה של התובעת שגויה.

לתובעת סניפים בכל רחבי הארץ, באזור חיפה, באזור תל אביב ובאזור המצוי תחת תחום שיפוטו של מחוז המרכז ושל מחוז הדרום. האמירה הכללית של חוק החוזים (חלק כללי) אמורה להידחות בפני ההוראה הספציפית שבתקנה 3 (א1) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, שכן מקום שלעסקו של התובע (התובעת במקרה דנן) ישנם מספר סניפים, עליו לתבוע במקום מושבו של הנתבע, חרף האמירה שבתקנה 3 (א) בדבר "המקום המיועד לקיום ההתחייבות" (לתוכה נקרא הדין הכללי על ידי הנתבעות).

לאור כל האמור, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בתל אביב.

המזכירות תביא הבקשה בפני נשיאות ביהמ"ש השלום בתל אביב לצורך ניתובה בהתאם, בקשה למתן רשות להתגונן תוגש עד ליום 22.6.2014.

לאור התוצאה המעורבת, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ד, 21 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: